כיצד מתבטאת מחלת גושה בקרב ילדים?

מחלת גושה היא מחלה גנטית, המשתייכת לקבוצת מחלות האגירה, המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. כלומר, בצורת תורשה הנגרמת בגלל ששני ההורים הם נשאים למוטציה בגן GBA.

אמנם מחלת גושה היא מחלה נדירה, יחסית, אך בישראל הסיכון לחלות בה עומד על אחד מכל אלף אנשים, על פי ההערכות. זאת משום שמחלת גושה אופיינית בקרב יהודים ממוצא אשכנזי.

מחלת גושה נגרמת בגלל פגיעה בתפקודו של אנזים מסוים, שתפקידו למחזר חומר שנקרא גלוקוצרוברוזיד (Glucocerebroside). כשהאנזים מתפקד בצורה לקויה, החומר עלול להצטבר בטחול, בכבד, בעצמות ובמח העצם. הנזקים והתסמינים של גושה תלויים במידת ההצטברות ובאברים בהם הצטבר החומר.

"ישנם 3 סוגים של מחלת גושה. מרבית החולים (כ-90%) סובלים מהסוג הראשון (Type 1)", מסבירה ד"ר טובה הרשקוביץ, רופאה בכירה במכון הגנטי, במרכז הרפואי רמב"ם. "סוג זה של המחלה מתבטא בתסמינים מגוונים:

• טחול מוגדל שעלול לגרום לנפיחות בבטן, לכאבי בטן, לתחושת שובע ומלאות
• פגיעה בתאי הדם, שמתבטאת בירידה של ספירות דם, בעיקר של טסיות הדם. טסיות הדם אחראיות על קרישת הדם, והירידה בכמות הטסיות עלולה לגרום לדימום מוגבר, למשל בעת צחצוח שיניים, לדימום מוגבר במהלך הווסת, לכתמים מתחת לעור ולאנמיה
• כבד מוגדל
• פגיעה במבנה העצמות, מחלת עצמות, שברים בעצמות (אוסטיאופורוזיס), כאבי עצמות ועוד
• הפרעה סיסטמית בתפקוד מערכת החיסון שיכול להתבטא בעייפות ובתשישות קיצוניות, ירידה במשקל והפרעות מטבוליות.

"לא כל מי שאובחן כחולה במחלת גושה ((Type 1 עלול לסבול מן התסמינים, ויש שיסבלו מתסמינים קלים בלבד. ההבדל בין מי שסובלים ממחלה עם תסמינים קשים למי שסובלים מתסמינים קלים הוא במוטציות השונות שפגעו בגן", מדגישה ד"ר הרשקוביץ.

שני הסוגים הנוספים של מחלת גושה Type 2 ו Type 3 -נחשבים כנדירים יותר וכחמורים יותר ובאים לידי ביטוי גם בפגיעות נוירולוגיות וקוגניטיביות.

באיזה גיל מאבחנים את מחלת גושה?

"בדרך כלל המחלה מאובחנת בגיל צעיר. אבל ישנם מקרים בהם המחלה מתגלית רק בגיל מבוגר. חשוב לציין כי לעתים יש עיכוב של שנים בין הופעת התסמינים ועד שמאבחנים את המחלה. זה קורה בעיקר משום שהתסמינים מגוונים מאד, עלולים להעיד על מחלות נוספות, וגם משום שישנה מודעות נמוכה יחסית בקרב רופאים לקיומה של המחלה".

במשך עשרות שנים נכללה מחלת גושה בבדיקות הסקר הגנטי שנערכות לפני הריון או במהלכו, לזוגות ממוצא אשכנזי. אולם בשנים האחרונות החליט איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל לבצע אותה רק במקרים בהם יש סיכון לנשאות עקב סיפור משפחתי.

אחת הסיבות להוצאת הבדיקה מחבילת הבדיקות (לבעלי מוצא אשכנזי) נבעה מכך שבמקרים לא מעטים בדיקות הסקר גילו נשאים רבים (תינוקות שנושאים את הגן אך אינם מפתחים את המחלה) או תינוקות שמחלתם לא באה לידי ביטוי (א-סימפטומטיים), כלומר ללא תסמינים הגורמים לסבל או מסכנים את בריאותו של התינוק. אלא שאז התברר כי במקרים אלה, גילוי הנשאות או המחלה בבדיקות גרם לקשיים רגשיים ונפשיים משמעותיים בקרב ההורים העתידיים. נוסף על כך, בדיקות הסקר לא ניבאו את חומרת המחלה הצפויה.

למה חשוב לאבחן את מחלת גושה?

"חשוב לאבחן כי לעיתים עלולים להיות סיבוכים בלתי הפיכים למחלה, בפרט בכל מה שקשור לפגיעה בעצמות. לעתים הכאבים הם כה קשים, שילד עלול להגיע לאשפוז, בגלל אבחנה מוטעית של זיהום בעצמות. לעתים חולי גושה סובלים מתשישות ומתחלואה נלווית. ככל שניתן טיפול מהיר יותר, החולה במחלת גושה יחזור להרגיש טוב יותר ולתפקד".

איך מתבטאת המחלה אצל ילדים?

"לא תמיד ילדים שאובחנו עם המחלה לוקים בתסמינים. לעתים אנחנו מודעים למחלתם רק בגלל שהתגלתה בבדיקות סקר טרום ההריון, או שעולה החשד והילד נשלח לבדיקות בגלל שיש במשפחה חולה במחלת גושה.

"אם מופיעים תסמינים, הם זהים לתסמיני מבוגרים: סימנים כחולים, דימומי אף וחניכיים, ספירת דם נמוכה, כבד מוגדל או טחול מוגדל אצל ילדים,  מבנה בטן עגול שמעיד על כבד ועל טחול מוגדלים. מה שייחודי בקרב ילדים הם עיכובי גדילה. כשילד נמוך יותר מאחיו ומאחיותיו, ובפרט כשאין ממצאים המעידים על חסר בהורמון גדילה או על הפרעת תזונה, וכשילד נשלח לצילום ומתקבלת תמונה של מבנה עצם לא תקין – צריך לחשוד שמא מדובר במחלת גושה.

"כמו כן, צריך לחשוד אם הילד סובל מכאבי עצמות, מה שנקרא בפי ההורים "כאבי גדילה" ובפרט אם הכאבים הם ברגליים ומתרחשים בלילה.

"עוד חשוב לציין, כי מחלת העצם יכולה להתקדם ולגרום נזק בלתי הפיך שיבוא לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר, כאוסטיאופורוזיס או כעצמות שבירות. לכן חשוב לאבחן ולטפל בגיל צעיר כדי למנוע נזק לעצמות".

מי הרופא.ה שמאבחן.ת ומטפל.ת בילדים עם מחלת גושה?

"במרבית המקרים, הפניה הראשונית היא לרופא.ת ילדים, שת.יפנה להמשך בירור וטיפול אצל רופא.ה מומחה.ית. כשעולה חשד למחלה בגלל בעיה בגדילה, בדרך כלל הפניה היא לאנדוקרינולוג, אם הילד חש כאבים בעצמות – הפניה היא לראומטולוג או לאנדוקרינולוג, כאשר הטחול מוגדל או ספירת הטסיות נמוכה, הפניה היא להמטולוג או גסטרואנטרולוג. זה חלק מהבעיה: לא תמיד ההפניה היא לרופא המתאים. מי שבעיקר מכירים את מחלת גושה הם המטולוגים. לכן, אם רופא המשפחה אינו חושד במחלת גושה אבל ההורים ערים לאפשרות, כדאי לבקש הפניה להמטולוג או לגנטיקאי".

האם עיכוב גדילה בילדים המאובחנים עם מחלת גושה הוא משמעותי?

"זה משמעותי, אבל באמצעות אבחון המחלה וטיפול מתאים אפשר שהילד יגיע לגובהו הפוטנציאלי, אם כי בעיכוב מה. ללא טיפול, הגדילה עלולה להיפגע ללא אפשרות לתיקון".

איך מאבחנים את מחלת גושה?

"ישנן מספר צורות אבחון: בעבר, נהוג היה לבצע בדיקת סקר גנטי, לפני הכניסה להריון או במהלכו. כיום הבדיקה אינה נמצאת בסקר הרגיל ויש לבצעה בסקר מורחב, בתשלום. אם נמצאה מוטציה בגן, ייתכן שיבוצעו בדיקות דם נוספות לאבחון סוג המוטציה. בדיקת דם נוספת שניתן לבצע אצל הילד עצמו היא לאבחון פעילות האנזים".

לאחר האבחון, מהן האפשרויות הטיפוליות?

"לא בהכרח חייבים לטפל. אם אין לילד תסמינים, הוא מתפתח יפה וספירת הדם שלו תקינה, אפשר להסתפק במעקב, אחת לחצי שנה, כדי להתחיל טיפול במקרה שהתסמינים יתעוררו בגיל מאוחר יותר.

"ניתן לטפל בתסמינים בטיפול שמותאם לילד בצורה אישית. וכמובן, יש להמשיך את המעקב. אם הוחלט על טיפול תרופתי במחלת גושה, נכון להיום הטיפול בילדים הוא ע"י טיפולים אנזימטיים חליפיים כדי לספק לגוף את האנזים התקין. הטיפולים ניתנים בעירוי, פעמיים בחודש. הטיפולים משפרים את התסמינים: מסייעים בעלייה של ספירת הדם ובספירה תקינה של הטסיות, ללא חשש של דימומים. הטיפולים מסייעים בהחזרת קצב הגדילה, משפרים את צפיפות העצם ותסמינים אחרים הקשורים לפגיעה בעצמות. וכמובן, הטיפולים משפרים את התפקוד ואת איכות החיים, גם מבחינת הכאבים. הכבד והטחול יחזרו לממדים הרגילים, ובסך הכל הילד ירגיש פחות תשוש".

מה משמעות האבחון מבחינת המשפחה המורחבת?

"משפחתו המורחבת של ילד שאובחן צריכה להבין כי מאחר שמדובר במחלה גנטית, חשוב שגם שאר בני המשפחה יבדקו. כדאי לברר אם יש במשפחה חולים או נשאים של המחלה, פרט לילד שאובחן. חשוב לדעת שאם הילד מקבל טיפול, חייו יהיו רגילים: ספורט, לימודים, חיי חברה, שום דבר לא ימנע ממנו להיות ככל הילדים.

האם ניתן להחלים ממחלת גושה?

"לא ניתן להחלים מגושה, זוהי מחלה לכל החיים, אבל חשוב להבין כי מי שמקבל טיפולים אנזימטיים חליפיים או טיפול בכדורים (שניתן מעל גיל 18) יחיה חיים בריאים ורגילים".

לסיכום,

מחלת גושה נחשבת למחלה נדירה כאשר למעשה בארץ אינה נדירה כלל וניתנת לאבחון בבדיקת דם פשוטה. במידה וזיהית או שאת.ה חושד.ת כי חלק מהתסמינים הבאים מופיעים אצלך:

• טחול מוגדל אצל ילדים
• בטן תפוחה (כתוצאה מהגדלה של הטחול והכבד)
• ירידה בטסיות הדם בבדיקת הדם
• אנמיה
• עייפות
• נטייה לדמם
• עיכוב גדילה בילדים
• יש לגשת לרופא.ה המטפל.ת ולשאול על מחלת גושה.

C-ANPROM/IL/VPR/0104 07/2023