מיינדפולנס – פרק 5 גוף אנרגטי
נמצא במחקרים, כי טיפולי גוף ונפש – דוגמת מיינדפולנס – תורמים לשיפור במדדים פיזיולוגיים. כך, חוקרים רבים קובעים כי טיפול המשלב גוף ונפש עשוי להציג יתרונות לטווח ארוך לחולים בכל הנוגע לסימפטומים של המחלה עצמה. הקלטה זו פותחה ומוגשת על ידי נעמי גרשטיין, מטפלת במיינדפולנס ומנחת סדנאות.
16:03
תמלול ההסכת:
נעמי גרשטיין: תשומת לב לגוף האנרגטי. התרגול שלפנינו הינו תרגול קשיבות לגוף בדרך מסוימת, נפנה קשב לגוף כולו ולמעשה למרחב שקצת גדול מהגוף עצמו. קשב למרחב אובאלי, דמוי ביצה. אם אנו למשל יושבים על כיסא, מרחב זה יכלול את החלק שמתחת למושב ואת המרחב של הרצפה ומטה. זהו אינו רעיון אבסטרקטי אלא חוויה תחושתית מוחשית, רגישות לשדה האנרגיה נעשה קל יותר עם החזרה על התרגול. ברגישות בו מתפתחת חוויה של רווחה, מנוחה, בהירות ואנרגטיות. זוהי מנוחה עמוקה ועם זאת, טעונה באנרגיה. אנו מתרגלים מודעות לגוף כולו, זו לעתים תחושה עדינה והיא מתרחשת על רצף שיכול להעמיק עוד ועוד. זה אינו מצב של יש לי רגישות או אין לי רגישות, ההזמנה היא להתנסות ולשמור על גישה קלילה ומשחקית. כעת נתחיל. נמצא תנוחה נוחה, הגוף ישר וללא מתח. תנוחה מאוזנת ככל המתאפשר כעת. הגוף פתוח, וכמיטב יכולתנו לא מקופל או מכווץ. איזון הגוף משתקף בערנות מסוימת, פתיחות, רכות וקבלה. ניצור נינוחות, נפתח את בית החזה עוד קצת, תשומת לב כעת לכפות הידיים, לתחושות, האם יש בהן תחושת רכות או תנועה, טמפרטורה כלשהי, האם ישנו מגע בין הידיים לגוף או זו בזו? נחוש את נקודות המגע של הישבנים עם הקרקע. מהן התחושות הפשוטות במגע זה? כעת נרפה החזקה בלסת אם ישנה, נרפה את הגרון כמיטב יכולתנו, נרגיע, נעזוב ונרפה. אם ישנה החזקה בכתפיים, נרפה אותה. נשים לב כיצד מונחות הזרועות, מה התחושה בהן. תשומת לב לאזור החזה, הצלעות, הלב והריאות. מהי תחושת ההתרחבות, ההתכווצות, בחזה עם הנשימה. כעת הבטן, מהן התחושות באזור הבטן עכשיו. כמיטב יכולתנו נרפה ונעזוב, כל אחזקה בבטן כעת. ועכשיו ההזמנה היא להרחיב את תשומת הלב כך שהיא כוללת את הגוף כולו ומעט מסביבו. תשומת הלב מתרחבת למלא מרחב המקיף את הגוף. המודעות באופן טבעי תתכווץ מדי עם ובכל פעם נשוב ונרחיב אותה. מדי פעם נפתח שוב את המרחב במודעות. מודעות לגוף. קשיבות זוהרת ורגישה. נבחין כעת כיצד מרגיש הגוף כולו. הן התחושות, כיצד מרגישה האנרגיה, התדר. מהי הטקסטורה. האם אפשר להקיף את המרחב הזה ברגישות לכיצד זה מרגיש. לעתים התחושה מאוד מעודנת, כמעט לא מורגשת. יכול להיות שמועיל לדמיין שהמודעות נובעת מנקודה בגוף, בלב, בחזה ומשם מתרחבת למרחב האנרגטי של הגוף. נדמיין שהמודעות נובעת מנקודה בבטן ומתרחבת למרחב האנרגטי של הגוף כולו. כל הזמן נצטרך להרחיב, המודעות תתכווץ. נתחיל להיות כעת מודעים לנשימה. מהי התחושה של הנשימה במרחב הגוף האנרגטי. אפשר להאריך את הנשימה, את השאיפה ואת הנשיפה. וכעת נשימה ארוכה, רכה וחלקה. ייתכן שנבחין כי השאיפה מרחיבה את הגוף האנרגטי ובנשיפה קורית תנועה הפוכה של צמצום. נהיה מודעים להתרחבות ולהתכווצות העדינה. נשים לב כיצד הנשימה רוצה כעת להיות. ארוכה או קצרה, נראה האם ניתן לחוש איזו נשימה הנוחה ביותר, הנעימה ביותר. נרחיב את הרגישות לגוף כולו ולמרחב המקיף אותו. נניח לנשימה. ועכשיו נדמיין בתוך המודעות הרחבה קו, עמוד אנרגיה העובר דרך כל מרכז הגוף. קו ישר מהבטן התחתונה העולה עד לקודקוד הראש ואף מעבר לו. אפשר לראות זאת כתמונה. אולי ישנו צבע לבן או זהוב. איך זה מרגיש? נשמור על מודעות למרחב הגוף. ועכשיו נוסיף קווים היוצאים מחיבור הרגליים ועוברים ישר דרך הרגל. קו האנרגיה נשלח ישר וגם אם הברכיים מקופלות, הוא לא צריך להתקפל בברך. כיצד קווים אלו משפיעים על תחושת המרחב האנרגטי. כעת נדמיין שהגוף האנרגטי הוא ענן של אור, ענן של מודעות ללא צורה ברורה. איך זה מרגיש לדמיין את הגוף כענן של אור? אולי אור כחול או אדום. מה התחושה של המרחב. כל אלו הן אפשרויות להתנסות בהן. כעת נבחר באפשרות שהייתה לנו נוחה ונעימה ביותר. הדימוי שהדהד באופן מדויק עבורנו. נחזור לאפשרות שהרגישה הכי מתאימה. עוד מעט בעדינות עם צלצול הפעמון נפקח את העיניים ונראה האם ניתן להישאר בקשר עם תחושה זו של הגוף האנרגטי גם בעיניים פקוחות, גם בהמשך.
