הקשר הגנטי בין מחלת גושה ובין מחלת פרקינסון

לאחר שמוטציות בגן GBA זוהו כמי שאחראיות הן למחלה הנדירה גושה הן לפרקינסון, מתמקדים החוקרים בהבנת מנגנוני הפעילות של שתי המחלות ובניסיון לפתח תשובות משותפות. המטרה: מציאת תרופה שתמנע את המחלה בקרב נשאי המוטציות הגורמות למחלות אלו.

ככל שהמחקר בתחום מחלת גושה מתקדם, מדענים מגלים קשרים הדוקים יותר בינה לבין מחלות נוירולוגיות אחרות – דוגמת מחלת הפרקינסון.

מחלת הפרקינסון תוארה לראשונה לפני יותר מ-200 שנה, והיא נחשבת כיום למחלה הניוונית השנייה בשכיחותה. ועדיין, המנגנון המדויק של המחלה אינו ברור במלואו. בשנים האחרונות, התגלה קשר בין מחלת פרקינסון ובין מוטציות בגן GBA – האחראי לקידוד אנזים ליזוזומי glucocerebrosidase, שהוא האנזים האחראי לפינוי חומרים מסוימים (glucocerebroside) מהגוף. כך, מוטציות של GBA נחשבות כיום לגורם הסיכון השכיח ביותר לפרקינסון. אלא שמוטציות אחרות של אותו גן ממש, אחראיות גם למחלות דוגמת מחלת גושה, דמנציה מסוג מסוים (DLB), כמו גם סוג מוגדר של הפרעות שינה (RBD).

הבנת התפקיד המדויק של המוטציה הזו חיונית מבחינתם של גנטיקאים ומדענים, על מנת להנחות את המשך המחקר. ידיעה מדויקת לגבי ההשלכות של מוטציות GBA על מחלת פרקינסון, כמו גם הסוגים האחרים של מוטציות והמחלות להן אחראים הסוגים האחרים האלה, חשובה לרופא המטפל – אשר יוכל להציע לכל חולה את הטיפול המתאים לו.

חוקרים שביקשו לבדוק את משמעות הקשר בין פרקינסון ובין מחלת גושה, בחנו את שכיחות התחלואה בפרקינסון בקרב בני משפחה של חולי גושה הנושאים את המוטציה בגן הגורם למחלה – מבלי שיהיו חולים בעצמם. המחקר מצא כי שכיחות התחלואה בפרקינסון בקרב קבוצה זו גבוהה משמעותית משכיחותה באוכלוסייה הכללית וכי הגיל בו מופיעה לראשונה מחלת הפרקינסון נמוך יותר מהממוצע.

כיוון שלמרות הכל, רוב חולי גושה כמו גם נשאים בריאים של המחלה אינם מפתחים את מחלת הפרקינסון, משערים החוקרים כי המוטציות הגנטיות מהוות גורם סיכון התורם להתפתחות המחלה באנשים המאופיינים גם בגורמים מחוללים נוספים של מחלת פרקינסון. כך, ככל שנבין טוב יותר את אופן הפעילות של אנזים glucocerebrosidase המעורב כנראה בשתי המחלות, גושה ופרקינסון כאחד, וככל שנדע יותר אודות המוטציות השונות בגן המקודד אנזים זה, אפשר יהיה לא רק לאבחן ולטפל טוב יותר בחולי גושה, אלא גם להבין את הפתולוגיה של מחלת פרקינסון, ולשפר את הטיפולים הזמינים בהתמודדות עמה.

מחסום דם-מוח והשפעתו על הטיפול בגושה

עד היום זוהו יותר מ-300 מוטציות שונות של גן GBA. על מנת לפתח מחלת גושה, צריך החולה לשאת את אחת המוטציות הפתוגניות המחוללות את המחלה – בין אם מוטציה הזאת התפתחה אצלו לראשונה, ובין אם ירש אותה מהוריו. כיום קיימים טיפולים יעילים במחלת גושה, המסוגלים לשפר את הסימפטומים הלא-נוירולוגיים של המחלה. עם זאת, טיפולים אלה אינם מסוגלים לחדור את המחסום המפריד בין מערכת הדם הכללית ובין המוח (blood-brain barrier) – המגן על המוח מפני כימיקלים מזיקים. לרוע המזל, מחסום זה מגביל את האפשרות להציע טיפול תרופתי יעיל אשר יגיע אל המוח עצמו.

בתחום מחלת הפרקינסון מתמקדות התרופות הקיימות בשיפור התסמינים המוטוריים של המחלה, אלא שאין ביכולתן למנוע את התקדמות המחלה וההידרדרות במצב. מציאת טיפולים שיגרמו למוח להקל על הסימפטומים הנוירולוגיים הפוגעים בחולי גושה מסוג 2 ומסוג 3, ניצבת בצמרת סדרי העדיפויות ומאמצי המחקר.

כיום, מתבצעים ניסויים במסגרת מחקרים קליניים שמטרתם לבחון תרופות בעלות מנגנון שעשוי לצמצם את ייצור הglucocerebrosidase במח. השערת המחקר היא שאפשר יהיה להאט את הצטברות השומנים המיותרים במוח – אפשר יהיה להקל על הסימפטומים הנוירולוגיים של מחלת גושה.
למרות שהניסוי מתמקד כרגע בחולי גושה סוג 3, הצלחה בניסוי עשויה גם להצביע על ההיגיון בבחינת התרופות האלה כאופציה למניעת פרקינסון גם בחולי גושה מסוג 1 – ככלי למניעת פרקינסון או לטיפול בו. במקביל, במסגרת מחקרים קליניים נבדק מנגנון נוסף המעלה את פעילות האנזים Glucocerebrosidase במוח, בחולים במחלת פרקינסון – לרבות כאלה שהם נשאים של מחלת גושה.

Glucocerebrosidase הוא אותו אנזים קריטי הפועל בפירוק ובמחזור מולקולות שומניות-סוכריות, אשר תפקוד לקוי שלו מוביל למחלת גושה. הבנת אופן הפעולה של מחלת גושה במוח ואפשרויות ההתערבות במחלה עשויה לסייע במציאת דרכים חדשות להאטת מחלת פרקינסון לאחר שכבר התגלתה, או אף למניעתה המוחלטת.
מחקרים עתידיים צפויים להתמקד בהבנה מעמיקה יותר של הקשר בין פרקינסון ובין מחלת גושה, והסיכונים הצולבים ללקות בהן. החוקרים מעודדים מטופלים לבדוק האם הם נושאים את הגנים המזוהים עם שתי המחלות – לרבות ניתוח היסטוריה משפחתית ובדיקות גנטיות לאיתור נשאים. התרחבות השימוש בבדיקות GBA, לאיתור נשאים של גנים פגומים, עשויה להוליד תובנות חדשות הן לגבי מחלת פרקינסון, והן לגבי נשאות וזיהוי מוקדם של מחלת גושה.

C-ANPROM/IL/VA/0005.