הקשר הגנטי בין מחלת גושה ובין מחלת פרקינסון

11.07.2021
מאת Admin
לאחר שמוטציות בגן GBA זוהו כמי שאחראיות הן למחלה הנדירה גושה הן לפרקינסון, מתמקדים החוקרים בהבנת מנגנוני הפעילות של שתי המחלות ובניסיון לפתח תשובות משותפות.

  

לאחר שמוטציות בגן GBA זוהו כמי שאחראיות הן למחלה הנדירה גושה הן לפרקינסון, מתמקדים החוקרים בהבנת מנגנוני הפעילות של שתי המחלות ובניסיון לפתח תשובות משותפות. המטרה: מציאת תרופה שתמנע את המחלה בקרב נשאי המוטציות הגורמות למחלות אלו.

ככל שהמחקר בתחום מחלת גושה מתקדם, מדענים מגלים קשרים הדוקים יותר בינה לבין מחלות נוירולוגיות אחרות – דוגמת מחלת הפרקינסון.

מחלת הפרקינסון תוארה לראשונה לפני יותר מ-200 שנה, והיא נחשבת כיום למחלה הניוונית השנייה בשכיחותה. ועדיין, המנגנון המדויק של המחלה אינו ברור במלואו. בשנים האחרונות, התגלה קשר בין מחלת פרקינסון ובין מוטציות בגן GBA – האחראי לקידוד אנזים ליזוזומי glucocerebrosidase, שהוא האנזים האחראי לפינוי חומרים מסוימים (glucocerebroside) מהגוף. כך, מוטציות של GBA נחשבות כיום לגורם הסיכון השכיח ביותר לפרקינסון. אלא שמוטציות אחרות של אותו גן ממש, אחראיות גם למחלות דוגמת מחלת גושה, דמנציה מסוג מסוים (DLB), כמו גם סוג מוגדר של הפרעות שינה (RBD).

הבנת התפקיד המדויק של המוטציה הזו חיונית מבחינתם של גנטיקאים ומדענים, על מנת להנחות את המשך המחקר. ידיעה מדויקת לגבי ההשלכות של מוטציות GBA על מחלת פרקינסון, כמו גם הסוגים האחרים של מוטציות והמחלות להן אחראים הסוגים האחרים האלה, חשובה לרופא המטפל – אשר יוכל להציע לכל חולה את הטיפול המתאים לו.

חוקרים שביקשו לבדוק את משמעות הקשר בין פרקינסון ובין מחלת גושה, בחנו את שכיחות התחלואה בפרקינסון בקרב בני משפחה של חולי גושה הנושאים את המוטציה בגן הגורם למחלה – מבלי שיהיו חולים בעצמם. המחקר מצא כי שכיחות התחלואה בפרקינסון בקרב קבוצה זו גבוהה משמעותית משכיחותה באוכלוסייה הכללית וכי הגיל בו מופיעה לראשונה מחלת הפרקינסון נמוך יותר מהממוצע.

כיוון שלמרות הכל, רוב חולי גושה כמו גם נשאים בריאים של המחלה אינם מפתחים את מחלת הפרקינסון, משערים החוקרים כי המוטציות הגנטיות מהוות גורם סיכון התורם להתפתחות המחלה באנשים המאופיינים גם בגורמים מחוללים נוספים של מחלת פרקינסון. כך, ככל שנבין טוב יותר את אופן הפעילות של אנזים glucocerebrosidase המעורב כנראה בשתי המחלות, גושה ופרקינסון כאחד, וככל שנדע יותר אודות המוטציות השונות בגן המקודד אנזים זה, אפשר יהיה לא רק לאבחן ולטפל טוב יותר בחולי גושה, אלא גם להבין את הפתולוגיה של מחלת פרקינסון, ולשפר את הטיפולים הזמינים בהתמודדות עמה.

מחסום דם-מוח והשפעתו על הטיפול בגושה

עד היום זוהו יותר מ-300 מוטציות שונות של גן GBA. על מנת לפתח מחלת גושה, צריך החולה לשאת את אחת המוטציות הפתוגניות המחוללות את המחלה – בין אם מוטציה הזאת התפתחה אצלו לראשונה, ובין אם ירש אותה מהוריו. כיום קיימים טיפולים יעילים במחלת גושה, המסוגלים לשפר את הסימפטומים הלא-נוירולוגיים של המחלה. עם זאת, טיפולים אלה אינם מסוגלים לחדור את המחסום המפריד בין מערכת הדם הכללית ובין המוח (blood-brain barrier) – המגן על המוח מפני כימיקלים מזיקים. לרוע המזל, מחסום זה מגביל את האפשרות להציע טיפול תרופתי יעיל אשר יגיע אל המוח עצמו.

בתחום מחלת הפרקינסון מתמקדות התרופות הקיימות בשיפור התסמינים המוטוריים של המחלה, אלא שאין ביכולתן למנוע את התקדמות המחלה וההידרדרות במצב. מציאת טיפולים שיגרמו למוח להקל על הסימפטומים הנוירולוגיים הפוגעים בחולי גושה מסוג 2 ומסוג 3, ניצבת בצמרת סדרי העדיפויות ומאמצי המחקר.

כיום, מתבצעים ניסויים במסגרת מחקרים קליניים שמטרתם לבחון תרופות בעלות מנגנון שעשוי לצמצם את ייצור הglucocerebrosidase במח. השערת המחקר היא שאפשר יהיה להאט את הצטברות השומנים המיותרים במוח – אפשר יהיה להקל על הסימפטומים הנוירולוגיים של מחלת גושה.
למרות שהניסוי מתמקד כרגע בחולי גושה סוג 3, הצלחה בניסוי עשויה גם להצביע על ההיגיון בבחינת התרופות האלה כאופציה למניעת פרקינסון גם בחולי גושה מסוג 1 – ככלי למניעת פרקינסון או לטיפול בו. במקביל, במסגרת מחקרים קליניים נבדק מנגנון נוסף המעלה את פעילות האנזים Glucocerebrosidase במוח, בחולים במחלת פרקינסון – לרבות כאלה שהם נשאים של מחלת גושה.

Glucocerebrosidase הוא אותו אנזים קריטי הפועל בפירוק ובמחזור מולקולות שומניות-סוכריות, אשר תפקוד לקוי שלו מוביל למחלת גושה. הבנת אופן הפעולה של מחלת גושה במוח ואפשרויות ההתערבות במחלה עשויה לסייע במציאת דרכים חדשות להאטת מחלת פרקינסון לאחר שכבר התגלתה, או אף למניעתה המוחלטת.
מחקרים עתידיים צפויים להתמקד בהבנה מעמיקה יותר של הקשר בין פרקינסון ובין מחלת גושה, והסיכונים הצולבים ללקות בהן. החוקרים מעודדים מטופלים לבדוק האם הם נושאים את הגנים המזוהים עם שתי המחלות – לרבות ניתוח היסטוריה משפחתית ובדיקות גנטיות לאיתור נשאים. התרחבות השימוש בבדיקות GBA, לאיתור נשאים של גנים פגומים, עשויה להוליד תובנות חדשות הן לגבי מחלת פרקינסון, והן לגבי נשאות וזיהוי מוקדם של מחלת גושה.

C-ANPROM/IL/VA/0005.

.classMark_section_zqWMtw{padding-top: 0px; padding-bottom: 0px; }.classMark_section_zqWMtw:hover{}.classMark_row_E07g5s{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_E07g5s:hover{}.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 51px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 15px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}}.classMark_h3_d4wqbe{text-align: center; margin-top: 0px; }.classMark_h3_d4wqbe:hover{}.classMark_row_VdoANt{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_VdoANt:hover{}.classMark_column_wCQmXw{padding-left: 0px; padding-right: 0px; }.classMark_column_wCQmXw:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel{background-color: rgb(239, 239, 239); }.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-top: 10px; padding-bottom: 10px; border-color: rgba(0, 0, 0, 0); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading:hover{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-bottom: 10px; padding-top: 10px; border-bottom-left-radius: 6px; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 21px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 21px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 17px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 17px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }}.classMark_div_kzhetv{height: 0px; }.classMark_div_kzhetv:hover{}.classMark_div_UvZzCx{height: 0px; }.classMark_div_UvZzCx:hover{}.classMark_div_Motslb{height: 0px; }.classMark_div_Motslb:hover{}.classMark_div_ASD123{height: 0px; }.classMark_div_ASD123:hover{}.classMark_div_ZXC123{height: 0px; }.classMark_div_ZXC123:hover{}

שאלות ותשובות

מחלת גושה היא מחלה גנטית נדירה השייכת לקבוצה הנקראת מחלות אגירה ליזוזומיות. זוהי מחלה תורשתית שבה חומר שומני הנקרא גלוקוצרברוזיד מצטבר באיברים וברקמות של הגוף.

מחלת הגושה נגרמת כתוצאה ממחסור או חוסר תפקוד באנזים הנקרא גלוקוצרברוזידאז . אצל אנשים עם מחלת גושה יש שינוי בגן, שבמצב תקין מורה לגוף לייצר את האנזים הזה (מצב המכונה מוטציה גנטית).

התסמינים בחולים עם מחלת גושה מסוג 1 שונים מאדם לאדם. לחלקם אין תסמינים כלל, אך אצל חלקם המחלה מופיעה ללא תסמינים ואצל חלק מתאפיינת בהגדלה של הכבד והטחול, המוגלובין נמוך וספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטופניה) . בנוסף לתסמינים אלה, ילדים החולים במחלה סובלים לעיתים מעיכוב גדילה ועיכוב התפתחותי.

בתהליך האיבחון, הרופא יצטרך לערוך מספר בדיקות – לרבות בדיקת רמת האנזים גלוקוצרברוזידאז בדם ובדיקת DNA. כל זאת במטרה לקבוע איזו מוטציה של הגן יש לך.

אין כיום מרפא למחלת גושה, אך ישנם טיפולים שונים שיכולים לסייע בטיפול תסמיני המחלה: טיפול אנזימי תחליפי (ERT), טיפול הפחתת סובסטרט (SRT) וישנם טיפולים נוספים.

מחלת גושה היא מחלה תורשתית שיכולה לעבור מהורים לילדיהם.

כדי שאדם יחלה במחלה, שני העותקים של כרומוזום זה (אחד שהתקבל מכל הורה) חייבים להכיל את הגרסה המוטנטית של הגן של מחלת גושה. צורת תורשה זו נקראית תורשה אוטוזומלית רצסיבית.

.classMark_column_r8jRPt{padding-bottom: 50px; }.classMark_column_r8jRPt:hover{}.classMark_img_8StpB1{margin-top: 50px; }.classMark_img_8StpB1:hover{}.classMark_h6_IDFyK0{font-weight: 500; font-style: normal; }.classMark_h6_IDFyK0:hover{}
image description
שאלות נוספות

אולי יעניין אותך גם

תורשה של מחלת גושה

17.11.2020
מאת Admin
מחלת גושה היא מחלה תורשתית שיכולה לעבור מהורים לילדיהם.


  

כל תא בגוף האדם מכיל כרומוזומים – מבנים דמויי חוטים שנושאים מידע גנטי – המתקיימים בזוגות. כרומוזום אחד בכל זוג מתקבל מהאם, והאחר מהאב. עבור כל גן, ילד יורש מכל הורה עותק אחד (הנקרא אלל).  במחלת הגושה הגן הפגום (המוטנטי) מצוי בכרומוזום 1.

כדי שאדם יחלה במחלה, שני העותקים של כרומוזום זה (אחד שהתקבל מכל הורה) חייבים להכיל את הגרסה המוטנטית של הגן של מחלת גושה.  צורת תורשה זו נקראית תורשה אוטוזומלית רצסיבית.

אדם בעל כרומוזום אחד המכיל גן מוטננטי של מחלת גושה וכרומוזום שני המכיל גן תקין, לא יפתח מחלת גושה. אדם כזה נקרא נשא.  
אם שני ההורים נשאים של מחלת גושה (לכל הורה יש גן מוטנטי של מחלת גושה, 'a', וגן אחד תקין 'A'), כל היריון כרוך בסיכונים הבאים:

  • סיכוי של 25% (1 ל-4) שהילד יירש שני עותקים תקינים של הגן התקין (A), ולכן לא יחלה במחלת גושה.
  • סיכוי של 50% (2 ל-4) שהילד יירש רק עותק אחד של הגן המוטנטי (a), ולכן יהיה נשא למחלת גושה.
  • סיכוי של 25% (1 ל-4) שהילד יירש שני עותקים של הגן המוטנטי של מחלת גושה (a), ולכן עשוי לפתח את מחלת גושה.

תורשה אוטוזומלית רציסבית

תורשה של מחלת גושה
.classMark_section_zqWMtw{padding-top: 0px; padding-bottom: 0px; }.classMark_section_zqWMtw:hover{}.classMark_row_E07g5s{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_E07g5s:hover{}.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 51px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 15px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}}.classMark_h3_d4wqbe{text-align: center; margin-top: 0px; }.classMark_h3_d4wqbe:hover{}.classMark_row_VdoANt{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_VdoANt:hover{}.classMark_column_wCQmXw{padding-left: 0px; padding-right: 0px; }.classMark_column_wCQmXw:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel{background-color: rgb(239, 239, 239); }.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-top: 10px; padding-bottom: 10px; border-color: rgba(0, 0, 0, 0); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading:hover{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-bottom: 10px; padding-top: 10px; border-bottom-left-radius: 6px; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 21px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 21px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 17px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 17px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }}.classMark_div_kzhetv{height: 0px; }.classMark_div_kzhetv:hover{}.classMark_div_UvZzCx{height: 0px; }.classMark_div_UvZzCx:hover{}.classMark_div_Motslb{height: 0px; }.classMark_div_Motslb:hover{}.classMark_div_ASD123{height: 0px; }.classMark_div_ASD123:hover{}.classMark_div_ZXC123{height: 0px; }.classMark_div_ZXC123:hover{}

שאלות ותשובות

מחלת גושה היא מחלה גנטית נדירה השייכת לקבוצה הנקראת מחלות אגירה ליזוזומיות. זוהי מחלה תורשתית שבה חומר שומני הנקרא גלוקוצרברוזיד מצטבר באיברים וברקמות של הגוף.

מחלת הגושה נגרמת כתוצאה ממחסור או חוסר תפקוד באנזים הנקרא גלוקוצרברוזידאז . אצל אנשים עם מחלת גושה יש שינוי בגן, שבמצב תקין מורה לגוף לייצר את האנזים הזה (מצב המכונה מוטציה גנטית).

התסמינים בחולים עם מחלת גושה מסוג 1 שונים מאדם לאדם. לחלקם אין תסמינים כלל, אך אצל חלקם המחלה מופיעה ללא תסמינים ואצל חלק מתאפיינת בהגדלה של הכבד והטחול, המוגלובין נמוך וספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטופניה) . בנוסף לתסמינים אלה, ילדים החולים במחלה סובלים לעיתים מעיכוב גדילה ועיכוב התפתחותי.

בתהליך האיבחון, הרופא יצטרך לערוך מספר בדיקות – לרבות בדיקת רמת האנזים גלוקוצרברוזידאז בדם ובדיקת DNA. כל זאת במטרה לקבוע איזו מוטציה של הגן יש לך.

אין כיום מרפא למחלת גושה, אך ישנם טיפולים שונים שיכולים לסייע בטיפול תסמיני המחלה: טיפול אנזימי תחליפי (ERT), טיפול הפחתת סובסטרט (SRT) וישנם טיפולים נוספים.

מחלת גושה היא מחלה תורשתית שיכולה לעבור מהורים לילדיהם.

כדי שאדם יחלה במחלה, שני העותקים של כרומוזום זה (אחד שהתקבל מכל הורה) חייבים להכיל את הגרסה המוטנטית של הגן של מחלת גושה. צורת תורשה זו נקראית תורשה אוטוזומלית רצסיבית.

.classMark_column_r8jRPt{padding-bottom: 50px; }.classMark_column_r8jRPt:hover{}.classMark_img_8StpB1{margin-top: 50px; }.classMark_img_8StpB1:hover{}.classMark_h6_IDFyK0{font-weight: 500; font-style: normal; }.classMark_h6_IDFyK0:hover{}
image description
שאלות נוספות

אולי יעניין אותך גם

מה הם התסמינים של מחלת גושה?

11.11.2020
מאת Admin
התסמינים העיקריים של מחלת גושה מסוג 1 הם כבד וטחול מוגדלים, ספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטופניה) והמוגלובין נמוך, פגיעה בעצמות ובמפרקים

  

התסמינים בחולים עם מחלת גושה מסוג 1 שונים מאדם לאדם.  לחלקם אין תסמינים כלל, אך אצל חלקם מתאפיינת בהגדלה של הכבד והטחול, המוגלובין נמוך וספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטופניה) . בנוסף לתסמינים אלה, ילדים החולים במחלה סובלים לעיתים מעיכוב גדילה ועיכוב התפתחותי.

  • מחלת גושה מסוג 1 אינה משפיעה באופן ישיר על מערכת העצבים המרכזית.
  • מחלת גושה מסוג 2 משפיעה באופן חמור על מערכת העצבים המרכזית.  המחלה מתקדמת מהר, ועשויה לגרום למוות בגיל הרך.
  • מחלת גושה מסוג 3 מערבת את מערכת העצבים המרכזית, אך מתפתחת בקצב איטי.

תסמינים של מחלת גושה סוג 1

תסמינים של מחלת גושה סוג 1

מחלת גושה היא מחלה מתקדמת,
עם תסמינים שעלולים להחמיר עם הזמן
.classMark_section_zqWMtw{padding-top: 0px; padding-bottom: 0px; }.classMark_section_zqWMtw:hover{}.classMark_row_E07g5s{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_E07g5s:hover{}.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 51px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 15px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}}.classMark_h3_d4wqbe{text-align: center; margin-top: 0px; }.classMark_h3_d4wqbe:hover{}.classMark_row_VdoANt{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_VdoANt:hover{}.classMark_column_wCQmXw{padding-left: 0px; padding-right: 0px; }.classMark_column_wCQmXw:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel{background-color: rgb(239, 239, 239); }.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-top: 10px; padding-bottom: 10px; border-color: rgba(0, 0, 0, 0); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading:hover{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-bottom: 10px; padding-top: 10px; border-bottom-left-radius: 6px; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 21px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 21px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 17px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 17px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }}.classMark_div_kzhetv{height: 0px; }.classMark_div_kzhetv:hover{}.classMark_div_UvZzCx{height: 0px; }.classMark_div_UvZzCx:hover{}.classMark_div_Motslb{height: 0px; }.classMark_div_Motslb:hover{}.classMark_div_ASD123{height: 0px; }.classMark_div_ASD123:hover{}.classMark_div_ZXC123{height: 0px; }.classMark_div_ZXC123:hover{}

שאלות ותשובות

מחלת גושה היא מחלה גנטית נדירה השייכת לקבוצה הנקראת מחלות אגירה ליזוזומיות. זוהי מחלה תורשתית שבה חומר שומני הנקרא גלוקוצרברוזיד מצטבר באיברים וברקמות של הגוף.

מחלת הגושה נגרמת כתוצאה ממחסור או חוסר תפקוד באנזים הנקרא גלוקוצרברוזידאז . אצל אנשים עם מחלת גושה יש שינוי בגן, שבמצב תקין מורה לגוף לייצר את האנזים הזה (מצב המכונה מוטציה גנטית).

התסמינים בחולים עם מחלת גושה מסוג 1 שונים מאדם לאדם. לחלקם אין תסמינים כלל, אך אצל חלקם המחלה מופיעה ללא תסמינים ואצל חלק מתאפיינת בהגדלה של הכבד והטחול, המוגלובין נמוך וספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטופניה) . בנוסף לתסמינים אלה, ילדים החולים במחלה סובלים לעיתים מעיכוב גדילה ועיכוב התפתחותי.

בתהליך האיבחון, הרופא יצטרך לערוך מספר בדיקות – לרבות בדיקת רמת האנזים גלוקוצרברוזידאז בדם ובדיקת DNA. כל זאת במטרה לקבוע איזו מוטציה של הגן יש לך.

אין כיום מרפא למחלת גושה, אך ישנם טיפולים שונים שיכולים לסייע בטיפול תסמיני המחלה: טיפול אנזימי תחליפי (ERT), טיפול הפחתת סובסטרט (SRT) וישנם טיפולים נוספים.

מחלת גושה היא מחלה תורשתית שיכולה לעבור מהורים לילדיהם.

כדי שאדם יחלה במחלה, שני העותקים של כרומוזום זה (אחד שהתקבל מכל הורה) חייבים להכיל את הגרסה המוטנטית של הגן של מחלת גושה. צורת תורשה זו נקראית תורשה אוטוזומלית רצסיבית.

.classMark_column_r8jRPt{padding-bottom: 50px; }.classMark_column_r8jRPt:hover{}.classMark_img_8StpB1{margin-top: 50px; }.classMark_img_8StpB1:hover{}.classMark_h6_IDFyK0{font-weight: 500; font-style: normal; }.classMark_h6_IDFyK0:hover{}
image description
שאלות נוספות

אולי יעניין אותך גם

מהי מחלת גושה

10.11.2020
מאת Admin
מחלת גושה היא מחלה גנטית נדירה השייכת לקבוצה הנקראת מחלות אגירה ליזוזומליות.
זוהי הפרעה תורשתית שבה חומר שומני הנקרא גלוקוצרברוזיד מצטבר באיברים וברקמות של הגוף.

  

מחלת גושה נגרמת כתוצאה ממחסור או חוסר תפקוד באנזים הנקרא גלוקוצרברוזידאז. אצל אנשים עם מחלת גושה יש שינוי בגן, שבמצב תקין מורה לגוף לייצר את האנזים הזה (מצב המכונה מוטציה גנטית).

התסמינים העיקריים של מחלת גושה הם:

  • כבד וטחול מוגדלים
  • ספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטופניה)
  • המוגלובין נמוך
  • ופגיעה בעצמות ובמפרקים.

תסמיני מחלת גושה יכולים להיות שונים מאדם לאדם ולחלק מהחולים עם מחלת גושה אין תסמינים כלל.

יש שלושה סוגים של מחלת גושה

 גושה סוג 1 – לא נוירונופתי – מערב רק איברים פנימיים ולא את מערכת העצבים המרכזית

 גושה סוג 2 – משפיע על מערכת העצבים המרכזית, בד״כ המחלה גורמת למוות בגיל הרך

 גושה סוג 3 – משפיע על מערכת העצבים המרכזית ועל האיברים הפנימיים. מתקדם לאט

* נתוני התחלואה עבור סוגים 1 ו 3 המוצגים בתרשים מבוססים על נתונים מרחבי העולם.

.classMark_section_zqWMtw{padding-top: 0px; padding-bottom: 0px; }.classMark_section_zqWMtw:hover{}.classMark_row_E07g5s{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_E07g5s:hover{}.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 51px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_column_ojFKJn{padding-bottom: 15px; }.classMark_column_ojFKJn:hover{}}.classMark_h3_d4wqbe{text-align: center; margin-top: 0px; }.classMark_h3_d4wqbe:hover{}.classMark_row_VdoANt{margin-left: -15px; margin-right: -15px; }.classMark_row_VdoANt:hover{}.classMark_column_wCQmXw{padding-left: 0px; padding-right: 0px; }.classMark_column_wCQmXw:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel{background-color: rgb(239, 239, 239); }.classMark_accordion_DN7YLM.accordion-panel-group .accordion-panel:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-top: 10px; padding-bottom: 10px; border-color: rgba(0, 0, 0, 0); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-heading:hover{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading{background-color: rgb(239, 239, 239); background-image: none; padding-bottom: 10px; padding-top: 10px; border-bottom-left-radius: 6px; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-heading:hover{}.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 21px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 21px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title{font-size: 17px; color: rgb(51, 51, 51); font-weight: 700; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); }}@media only screen and (max-width : 767px) {.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title{color: rgb(51, 51, 51); font-size: 17px; font-weight: 700; letter-spacing: 1px; outline: 0px; font-style: normal; }.classMark_accordion_DN7YLM .accordion-panel.active .panel-title:hover{color: rgb(4, 138, 204); text-decoration: none; outline: 0px; }}.classMark_div_kzhetv{height: 0px; }.classMark_div_kzhetv:hover{}.classMark_div_UvZzCx{height: 0px; }.classMark_div_UvZzCx:hover{}.classMark_div_Motslb{height: 0px; }.classMark_div_Motslb:hover{}.classMark_div_ASD123{height: 0px; }.classMark_div_ASD123:hover{}.classMark_div_ZXC123{height: 0px; }.classMark_div_ZXC123:hover{}

שאלות ותשובות

מחלת גושה היא מחלה גנטית נדירה השייכת לקבוצה הנקראת מחלות אגירה ליזוזומיות. זוהי מחלה תורשתית שבה חומר שומני הנקרא גלוקוצרברוזיד מצטבר באיברים וברקמות של הגוף.

מחלת הגושה נגרמת כתוצאה ממחסור או חוסר תפקוד באנזים הנקרא גלוקוצרברוזידאז . אצל אנשים עם מחלת גושה יש שינוי בגן, שבמצב תקין מורה לגוף לייצר את האנזים הזה (מצב המכונה מוטציה גנטית).

התסמינים בחולים עם מחלת גושה מסוג 1 שונים מאדם לאדם. לחלקם אין תסמינים כלל, אך אצל חלקם המחלה מופיעה ללא תסמינים ואצל חלק מתאפיינת בהגדלה של הכבד והטחול, המוגלובין נמוך וספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטופניה) . בנוסף לתסמינים אלה, ילדים החולים במחלה סובלים לעיתים מעיכוב גדילה ועיכוב התפתחותי.

בתהליך האיבחון, הרופא יצטרך לערוך מספר בדיקות – לרבות בדיקת רמת האנזים גלוקוצרברוזידאז בדם ובדיקת DNA. כל זאת במטרה לקבוע איזו מוטציה של הגן יש לך.

אין כיום מרפא למחלת גושה, אך ישנם טיפולים שונים שיכולים לסייע בטיפול תסמיני המחלה: טיפול אנזימי תחליפי (ERT), טיפול הפחתת סובסטרט (SRT) וישנם טיפולים נוספים.

מחלת גושה היא מחלה תורשתית שיכולה לעבור מהורים לילדיהם.

כדי שאדם יחלה במחלה, שני העותקים של כרומוזום זה (אחד שהתקבל מכל הורה) חייבים להכיל את הגרסה המוטנטית של הגן של מחלת גושה. צורת תורשה זו נקראית תורשה אוטוזומלית רצסיבית.

.classMark_column_r8jRPt{padding-bottom: 50px; }.classMark_column_r8jRPt:hover{}.classMark_img_8StpB1{margin-top: 50px; }.classMark_img_8StpB1:hover{}.classMark_h6_IDFyK0{font-weight: 500; font-style: normal; }.classMark_h6_IDFyK0:hover{}
image description
שאלות נוספות

אולי יעניין אותך גם